במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, נחקקה הוראת שעה משמעותית המרחיבה באופן חסר תקדים את סל הטבות המס הניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים. מדובר בשינוי מדיניות מהותי השואף לעודד לא רק עלייה, אלא גם העתקת פעילות עסקית ותעסוקתית לישראל. החידוש המרכזי: פטור ממס על הכנסה מקומית עד היום, ה"גרייס" שניתן לעולים ותושבים חוזרים (למשך 10 שנים) התמקד בנכסים והכנסות שהופקו מחוץ לישראל. החידוש הנוכחי מעניק פטור ממס גם על הכנסות מיגיעה אישית (שכר עבודה או הכנסה מעסק) שהופקו בתוך י

החל משנת המס 2025, נכנס לתוקפו תיקון משמעותי לפקודת מס הכנסה בדמות סעיף 81ב . סעיף זה, המכונה "חוק הרווחים הכלואים", נועד להסדיר את סוגיית המיסוי על עודפים לא מחולקים בחברות מעטים, ולהחליף את המנגנון המורכב שהיה נהוג בעבר תחת סעיף 77. הרקע לתיקון: מעבר ממנגנון וולונטרי למנגנון אוטומטי עד לתיקון זה, הטיפול בעודפים שלא הושקעו בפיתוח החברה התבצע באמצעות סעיף 77, אשר דרש מעורבות של ועדה מיוחדת מטעם רשות המיסים. הסעיף החדש (81ב) מייתר את הצורך בזימון לוועדה ומגדיר מנגנונים מובנים

לאחרונה פורסם חוזר מס הכנסה 3/2026 (פברואר 2026), המביא עמו בשורות משמעותיות וחידושים בנוגע לקשר שבין חובת הניכוי במקור לבין היכולת לתבוע הוצאות עסקיות השייכות לדירת מגורים אשר חלקה משמש את העסק. ככלל, סעיף 32א לפקודת מס הכנסה קובע כי הוצאה לא תותר בניכוי אם המשלם היה חייב לנכות ממנה מס במקור ולא עשה זאת. החידוש בחוזר 3/2026: החוזר מציג שתי הקלות המאפשרות בכל זאת להכיר בהוצאה: הקלה ראייתית: פקיד השומה רשאי להתיר את ההוצאה אם הוכח שמקבל ההכנסה שילם עליה את המס כנדרש. הקלה להו

הצהרת הון היא אחד המסמכים המשמעותיים ביותר שמבקש מס הכנסה מנישומים בישראל. עבור רבים, קבלת דרישה להגשת הצהרת הון יוצרת תחושת לחץ וחוסר ודאות. השאלות מתחילות מיד לעלות: למה ביקשו ממני הצהרת הון? מה בדיוק צריך למלא? האם כל טעות עלולה ליצור בעיה מול הרשויות? ומה יקרה לאחר הגשת המסמך? בפועל, הצהרת הון היא כלי מרכזי שבו משתמשת רשות המסים כדי לבחון את התמונה הכלכלית המלאה של הנישום. כאשר מבינים את המטרה של הצהרת ההון, את האופן שבו היא נבדקת ואת הדרך הנכונה להתכונן אליה, התהליך הופך